לקבל את השני לקראת הנישואין 

בס"ד
לקראת הנישואין כדאי להתכונן היטיב ולהכיר את התכונות האישיות שיש לבן או בת הזוג. במאמר הזה ננסה לחדד את הצורך בזה, ואת השנוי בין חיים משותפים של שותפים לחדר לבין חיים משותפים של בני זוג.

כשזוג מתחתן, על כל אחד מבני הזוג לקחת בחשבון שהוא עומד לחיות עם אדם אחר ושונה ממנו,  זאת אומרת, שאפילו אם עד החתונה הבעל חי עם אנשים נוספים, כגון: בפנימיה, או בישיבה, ואולי אף האישה למדה באולפנה לבנות וחיה עם בנות נוספות, וכמו כן שניהם חיו בבית אחד עם אחים ואחיות, בכל זאת החיים שלאחר הנישואין הכל שונה, החיים המשותפים מתחילים בדרך חדשה השונה לגמרי ממה שהיו רגילים עד היום. וזאת מכמה סיבות:

• החיים המשותפים בין בעל ואישה הם אינם רק חיים באותו בית ובאותו חדר, כמו שחיים שתי חברים בפנימיה, אלא צריך להיות שיתוף גם בכוונות ובדעות, דהיינו ששניהם יהיו בדעה אחת ובכוונה אחת לגבי כל הנעשה בבית, ובנוגע לכל העתיד של הבית. כגון השקפת ההנהגות בבית, החינוך ועוד, כמובן שאם יש חילוקי דעות, עליהם לנסות להגיע לעמק השווה, ואפילו אם לא הגיעו לעמק השווה בכל הנושאים, מכל מקום בחלק העיקרי של בניית הבית יש לדעת שצריכה להיות כוונה משותפת ודעה אחידה. ( אפשר גם בלי זה, אבל מאד קשה, זה יהיה מתכון למריבות ולסכסוכים). 
• החיים המשותפים של בעל ואישה הם לא רק רגעיים ומקריים, כמו שיש לתי חברים בחדר בפנימיה שכשהוא רוצה הוא יכול להחליף חדר או חבר לחדר. דהיינו היום אני אתך ומחר אני עם מישהו אחר, אלא זהו קשר תמידי עד מאה ועשרים בעזרת ה' . 
• החיים המשותפים של בעל ואישה הם לא רק משותפים בצורה חיצונית ופיזית, אלא השיתוף הוא עמוק יותר, דהיינו, הקשר הוא נפשי ורגשי. בני הזוג מקושרים האחד לשני ברגשותיהם ובצרכיהם הנפשיים, כל אחד מבני הזוג צריך ללמוד מה הצורך הרגשי והנפשי של בן זוגו, ולנסות להתנהל לפי זה, וכך נוצר הקשר המשותף בין בני הזוג. 
• החיים המשותפים של בעל ואישה הם לא רק שותפות בדירה אחת, אלא פעולות משותפות, כגון: חינוך הילדים המשותפים, הדאגה לבריאות הפיזית והנפשית של הילדים.
מכיוון שיש כ"כ הרבה דברים משותפים בחיי הנישואין, יש צורך ללמוד איך לקבל את בן הזוג על כל מעלותיו וחסרונותיו, עם כל רגשותיו ותכונותיו, כדי שהחיים המשותפים אכן יתנהלו בצורה טובה.